We’ve updated our Terms of Use to reflect our new entity name and address. You can review the changes here.
We’ve updated our Terms of Use. You can review the changes here.

ב​ל​ו​ב​נ​ד - BlueBand

by BlueBand - בלובנד

/
1.
אז כתבתי את שמך על השלג, כי חשבתי שזה ייגמר ועד שהבוקר יגיע, אני לא אזכור אותך יותר אבל דמיינתי איך את משוטטת ברחובות לא מוכרים ואיך שאת מתפשטת בחדרים של אחרים ואיך שאת מחייכת, והחיוך שלך מתעוות נוגעת וגומרת ורציתי שגם לי זה יקרה אז כתבתי את שמך על החוף בין העיר לבין השקיעה וחיכיתי שהים יבוא והגאות תשטוף את הקנאה אבל נזכרתי רק איך התאהבתי בך כמו יתוש בערפדה ואיך שהייתי מכור לך כמו למחט נגועה ואיך שהייתי תוקע סיכות בתוך בובת הוודו שלך צוחק ויודע שזה אף פעם לא נגמר ורציתי כל כך רציתי שיותר זה לא יהיה ורציתי כל כך רציתי רציתי שגם לך זה יקרה ואחרי שהלכת נשארתי לבד ואחרי שחזרת נשארתי לבד הייתי מתאהב רק בך או בך זה לא משנה כבר כי אין לי אותך
2.
3.
את נראית כמו מריונטה שחתכו לה את החוטים מניפה את הידיים לכל הכיוונים מנסה להאחז בכל דבר שזז אבל את רק משאירה שריטות על הגב הצורה שלך מתעוותת הגוף דועך כמו נר ילדים משחקים עד הערב ואף אחד לא חוזר אל ביתך המראה לא משקרת את יותר מדי דומה לאיך שאמך נראתה כשאת עוד היית ילדה הם אמרו ואת תמיד האמנת שיום אחד גם לך זה יקרה אבל אחרי כל השנים האלה ומאפרות היום שאחרי את לאט לאט הבנת שאגדות זה לא אמת ויש אנשים שלהם זה אף פעם לא קורה. וככה הם מצאו אותך יום אחד כמו מריונטה שתלויה מהתקרה מתנדנדת סתם ברוח בתוך דירה הפוכה ונראית כמו מריונטה שהפסידה לעצמה במשחק שלאף אחד אחר כבר לא היה אכפת מהתוצאה.
4.
האדיוט 05:49
לפעמים היא צוחקת בצורה משונה אבל מייד מתנצלת "לא זה לא בגללך" ולפעמים היא עוזבת בגלל רגשות האשמה אבל אחר כך חוזרת כי היא עוד לא מצאה ואז זה בסדר עד שהיא שוב מתחילה לצעוק שאני מטומטם ובוכה אבל אני אוהב אותה, אני אוהב אותה ולפעמים היא אומרת "אתה יותר מנחמד" כן, לא תמיד היא מובנת, אפילו לא לעצמה ולפעמים היא שוכבת איתי במיטה ויכולה לחבק כמו ילדה אבודה אבל אף פעם היא לא מוכנה לשקר ולהגיד "אני אוהבת אותך" אבל אני אוהב אותה, אני אוהב אותה כל כך אוהב אותה כן אני אוהב אותה אני אוהב אותה כמו שהיא לא יכולה ואני לא יודע למה ...
5.
הלוואי שהיה לי ענן אחד משלי שיוריד עלי גשם כל פעם שאת תלכי שיוריד עלי שלג שגם לי יהיה פעם קר ואז לא תגידי שאני לא מרגיש שום דבר שיעטוף אותי כשתצעקי שיעיף אותי רחוק רחוק והלוואי שהיה לי ענן אחד ורוד והלוואי שהיתה לי בובה שנראית כמוך עם אותן העיניים והבדיחות הלא מצחיקות שתשב שם בשקט בדיוק כמו שהיית עושה שתלך איתי לסרט ונריב כל הדרך חזרה שתשכב איתי כשנשלים ושאף פעם לא תלך הלוואי שהיתה לי בובה כמעט בדיוק כמותך והלוואי שלא היה יורד גשם, במשך מאה שנה הלוואי שלא היית אומרת את מה שבאמת חשבת הלוואי שלא היתה שם סכין, כל פעם שהיית קרובה הלוואי שלא הייתי כזה עצוב ומאוהב והלוואי שהיה לי עוד חלום אחד קטן שלא יעלם כמו כל אלה שהיו לפניו שיהיה צבעוני ושהפעם יהיה לו סוף טוב בלי כל כך הרבה גשם וגופה על החוף...
6.
7.
איקרוס 04:54
אולי זה אני שכל הזמן טועה ורואה במראה את מה שאף אחד אחר לא רואה אולי זה אני שנראה כמו ליצן שמנסה לעוף לשמיים ונופל כל הזמן אולי זה אני שסתם מתעקש ולא רוצה להבין שלפעמים אתה חייב לוותר אולי זה אני שכל הזמן חולם על דברים שלא יקרו לי ובכל זאת מדמיין אולי זה אני שעוד לא התבגר ובועט בכל קיר רק בשביל להיות אחר אולי זה אני שתמיד משקר מרמה את כולם ומאמין לזה הכי הרבה...
8.
ובסופו של דבר אנחנו נעלמים לוקחים נשימה אחרונה ולאט לאט צוללים לתוך הכחול הגדול אל תוך הזרמים השקטים אל המקום שבו הזיכרונות הופכים לגלים ולא משאירים שום סימן חוץ מכמה קוים על החוף ומעגל הולך ונפרם של חברים ומשפחות לא מספיקים את הכל אפילו לא להסביר למה בדיוק התכוונו מה ניסינו להגיד ובסופו של דבר זה באמת כבר לא משנה אם הכל נכתב כמו שקרה או כמו שהייתי רוצה שיהיה אם כשהיה לך קר התקשרת, אם כיבית בנשיפה את הנרות אם חיכיתי לגיאות על החוף או אם הלכת וחזרת כל המילים מהמריונטות ועד הכוכבים הן אף פעם לא יהיו יפות כמוך, אף פעם באמת לא ירגשו כל המילים הן בסך הכול תחליף עלוב למשהו שהיה לי, ושלא יהיה לי שוב אבל אני יוצר השיר וזה העולם שלי את נכנסת לפה במקרה ויותר את לא תצאי אני יוצר השיר והבדידות הזאת איומה אני עושה את הכל בשבילך ואת בכלל לא מבינה אני יוצר השיר אף פעם לא היתה לי ברירה זאת הדרך שבחרתי והיא עדיין לא הושלמה אני יוצר השיר וזה כל העולם שלי את נכנסת לפה במקרה ויותר את לא תצאי (סוף לסרטים הכחולים) כן לפעמים אתה חולם, וחולם, וחולם, וחולם על זה כמו שהיית ילד והיית בוהה על הקירות ומדמיין איך שיום אחד גם אתה תעמוד שם ותלחש: אני רוצה להקדיש את השיר הזה..... לך! את שיושבת שם עכשיו ושומעת שומעת את המילים האלה מלטפות אותך נכנסות אליך מרגשות אותך אם רק הייתי יכול להוציא את היד שלי עכשיו ולגעת בך ללטף אותך מאחורה מתחת לשיער להרגיש איך המילים האלה נכנסות אליך חודרות אותך לאט כי את יודעת שכל מה שאני רוצה בסך הכול זה להיות עכשיו לידך, להרגיש אותך נושמת להרגיש איך המילים האלה נכנסות אליך עמוק, עמוק.. ולדעת שבסופו של דבר אני נמצא עכשיו כאן לידך בתוכך...

about

for updates visit David Peretz on Facebook:
www.facebook.com/david.peretz.music

or join the mailing list: cactus.records.bs@gmail.com


*******************************
להקה כחולה, עצובה, מחפשת אהבה - ביקורת
---------------------------------------------------
"בעיני זה אולי התקליט הישראלי הכי מוחמץ בכל הזמנים. ''בלובנד'', הלהקה. ''בלובנד'', התקליט.Blue באנגלית מתפרש פעמיים: ''כחול'' ו''עצב''. העטיפה של בלובנד צבועה כחול ורוויה בעצב. להקה מבאר שבע, להקה כחולה, עצובה, מחפשת אהבה, משדרת סימני מצוקה מאולפנים עם שם טעון: אולפני ''סוף היקום''. חבריה הם דויד פרץ, אלעד שופן, חגי נחתומי, יאיר שליידר, יוחנן קרסל ועדי הילל.

הבדיחה אומרת שדויד פרץ - היוצר והסולן - הקים את ההרכב רק כדי שלא יהיה כתוב ''דויד פרץ'' על העטיפה, ועורכים מוזיקליים סתומים יזרקו את זה מבלי לשמוע בכלל לערימת הדיסקים המזרחיים המתגבהת בצד החדר.

אבל גם ככה לא רבים הם העורכים המוזיקליים שבכלל שמעו את האלבום המופלא של ''בלובנד''. אולי בעיית שיווק, בטוח בעיה של יחסי ציבור ואולי גם משהו שקשור במנהיג להקה, שבכלל לא רוצה להנהיג אף אחד - אבל מנגן כאילו הוא נמצא על הר קירח, לפני מפולת סלעים שתיכף תבוא.

האלבום של ''בלובנד'' נפתח ב''ערים וזיכרון'', עם סימפול מתוך הסרט ''פאריז טקסס'' של וים ונדרס מ-1984. יצירת רוק בלוזית, איטית וסוחפת בת 11 דקות. אין ספק: רק משוגע פותח ככה אלבום בכורה בישראל, קטע ארוך כל כך, בקצב של BPM 45.

אבל אפשר גם לומר את זה כך: גם אם באלבום של בלובנד היה כלול רק הקטע הזה, ''ערים וזיכרון'', הוא עדיין היה נחשב בעיני ליצירת מופת. עד כדי כך. ב''ערים וזיכרון'', שנושא את הדי.אן.איי של האלבום כולו, יש כל מה שאתם מבקשים מאמנות גדולה. חסד ועצב, יופי וכאב, עוצמה שקטה ומוזרות - מוזרות שרק יוצר באר שבעי, שחי בבירת הנגב אבל אוהב את Low ממינסוטה יותר מכל הלהקות שבעולם, שולט בבלוזים מהדלתא של המיסיסיפי ומחזיק את הקטלוג השלם של פאפא אם - רק הוא יכול להפיק.

אבל ''ערים וזיכרון'' אינו לבד. מופתיים לא פחות הם ''חלומות רטובים'' - עם סולו גיטרה חשמלית שלוקח אותך למסע אל השמיים ומסתיים במבוע של צלילים שמעורר חשש שמישהו שם השאיר את הגיטרה שעונה על המגבר והלך לקפוץ מהחלון - ''רקוויאם למריונטה'' האינסטרומנטלי (שמזכיר את קינג קרימזון בראשיתה) וכמובן ''האידיוט'', שהוא מפץ של אהבה נכזבת, טרופת-דעת, למישהי שלא ידעה להעריך.

אז מדוע בלובנד לא הפכה ללהקה שדור שלם מוכן להישבע בשמה? אולי מפני שזהו לא אלבום רוק שנותן בראש ולא דיסק של חבורה שמחה שנותנת שאנטי-שאנטי ולא תקליט שמכוון אל אמצע הדרך הגלגלצי, אלא יצירת פרוגרסיב מודרנית שמחברת בין סרטים, ספרות ומוזיקה, עם דגימות של זמרת אופרה סינית וסרטי קולנוע אמריקאים ומרבדי קלידים וגיטרות שמוקלטות הפוך.

וכן, כנראה שגם רוב הישראלים לא מוכנים לקבל להקה מקומית שטובלת עד כדי כך בתוגה.
ובלובנד, כשמה כן היא: מעין ''טינדרסטיקס'' ישראלית, גירסת הנגב של Bedhead הטקסנית, אופציית Sad-core כחול לבן, או אולי אפור-לבן, שהוא בעצם צהוב כמו המדבר.

:: :: :: ::

קארין, הבת הבכורה שלי, היתה בת חמש בערך, כשהיא אמרה ''זה נורא עצוב, אבא'', באיזשהו בוקר כשהכנתי אותה לגן, והגיטרות של דויד פרץ התערבלו באוויר הבוקר, בסיום הכי ארוך שאני מכיר לשיר ישראלי כלשהו, ב''ערים וזיכרון''.

למה עצוב, מותק שלי?

''כי אני שומעת את החפרפרות בוכות, מחפשות את אמא שלהן, שהלכה לאיבוד, והן לא מוצאות אותה והן לא יודעות מה לעשות''.

אני חושב הרבה על ההגדרה הזאת. חפרפרות עיוורות. חיות מתחפרות. אנחנו עיוורים, שלא חיבקנו את ''בלובנד'' בחום. אבל עדיין לא מאוחר, אף פעם לא מאוחר לאמנות גדולה להתגלות לעולם." (בועז כהן, השרת העיוור, 2004)'

credits

released June 8, 1999

משתתפים:
דויד פרץ - שירה גיטרות, מפוחית, קלידים, בס ותופים
אלעד שופן - בס, גיטרות, פסנתר
יוחנן קרסל - גיטרות
יאיר שליידר - קלידים
עדי הילל - גיטרה
פלוריאן - צ'לו

כל המילים והלחנים - דויד פרץ
עיבוד והפקה - אלעד שופן ודויד פרץ

license

all rights reserved

tags

about

David Peretz דויד פרץ Be'Er Sheva, Israel

.דויד פרץ, מוזיקאי, יוצר וגנן תרבותי, חי בבאר שבע .

David Peretz is a musician, producer, writer and 'cultural gardener', based in Be'er Sheva -on the edge of the desert in the south of Israel. He was the leader of 'Blueband' - a melancholic slow core band, and participated in many other alternative projects. Nowadays he leads a musical solo career

צילום באדיבות אבי נתן
... more

contact / help

Contact David Peretz דויד פרץ

Streaming and
Download help

Redeem code

Report this album or account

David Peretz דויד פרץ recommends:

If you like בלובנד - BlueBand, you may also like: